אביבה בן חורין לבית בוגוז'ובסקי נולדה בעיר תל-אביב ביום 25 בינואר 1932.
היא גדלה בבית שהושפע ממשנתו של ז'בוטינסקי, ובגיל שש-עשרה, ערב קום המדינה, הצטרפה לאצ"ל, מה גם שאחיה, אלכס טל, אשר נתפס מוביל נשק במכונית מגן דוד אדום ונדון בגין כך לשבע שנות מאסר, היה לה למקור השראה. המפקדת שלה הייתה טובה ציפורי.
לאחר שעברה אימונים, הדביקה כרוזים והשתתפה בהלוויות לוחמי אצ"ל מפתח- תקווה שנפלו בקרב.
טרם יציאת הבריטים מן הארץ הייתה מקבלת בדירת מסתור בתל-אביב פתקים שקופלו שוב ושוב עד לגודל מזערי, ועליהם מספר. בעת הביקורים שלה ושל הוריה אצל אחיה בבית הכלא השכילו אלה להעביר לו את הפתקים , שלא היו אלא מכתבים אל העצורים.
בצה"ל שובצה אביבה לגדנ"ע, ושירתה כסגניתו של ראובן ינאי, עורך "במחנה עלומים", עיתון הגדנ"ע.
אחר כך למדה באוניברסיטה העברית בירושלים סוציולוגיה ופסיכולוגיה, ועם תום לימודיה עבדה באבחון ילדים במכון הפסיכוהיגייני של עיריית תל אביב-יפו.
אביבה נשואה למרדכי בן-חורין (ראה עליו בנפרד) שאותו פגשה לראשונה בעת שהשתתפה בקורס אימונים בבסיס האצ"ל ליד בית-חולים "גהה", והוא היה מפקד הבסיס הזה. לבני הזוג ארבעה ילדים ושלושה נכדים.
הם מתגוררים בסביון.